נניח שנכנסת לעמוד אינסטגרם של מישהי שאת עוקבת אחריה ואוהבת את המיתוג שלה,
משם את ממשיכה לאתר שלה, מקבלת הצעת מחיר, קובעת איתה פגישה ומקבלת סיכום פגישה במייל.

והכל מדבר באותה שפה.
שפה עיצובית.

את, בלי ששמת לב בכלל, עוברת חוויה כוללת שמלווה בפונטים, צבעים ואלמנטים שחוזרים על עצמם.
וכל זה – משדר לך מקצועיות, משדר לך ביטחון, משדר לך מותג.
גם אם היית הולכת עכשיו ברחוב ועל הרצפה היה זרוק שלט של מבצע מהסופר שאת קונה בו קבוע,
היית מזהה ישר מאיפה השלט הזה הגיע, גם בלי הלוגו.

כי זאת המטרה של שפה עיצובית.
להעביר אותך חווייה כוללת ולעזור לך לזהות את העסק.
על הדרך, היא גם מתקשרת לערכים שלך, למסרים שאת רוצה להעביר,
בונה את הביטחון בך ועוזרת לך למתג את עצמך.

ומה קורה אצלך היום?
את פותחת את הקנבה וכל פעם יוצא לך עיצוב אחר,
פעם בשבוע את משנה לפונט אחר, כי פתאום הוא נראה לך יפה יותר,
פלטת הצבעים שלך משתנה אחת לחצי שנה כי אף פעם לא עברת תהליך מיתוג כולל שאת שלמה איתו.
ומעל להכל, את לא מעצבת גרפית.
וזה בסדר, אבל כחלק מלנהל עסק ולשווק אותו, זה נכנס להגדרות התפקיד שלך.
ואת עוד לא בשלב של להוציא את העבודה הזאת החוצה,
למישהו אחר שיקח ממך את המשימה המעצבנת הזאת.

אבל אני כאן כדי להגיד לך – את יכולה לעצב הכל, ואפילו יותר יפה ממה שאת מדמיינת.
את רק צריכה להכיר את עקרונות העיצוב ולהשתמש בהם.